אגנים ירוקים ומרבדי קנים

מוצא האגנים הירוקים ומרבדי הקנים, מהשיטה הנקראת CONSTRUCTED WETLANDS שהיא עצמה ענף של מדע ה- PHYTOREMEDIATION. ענף מדעי זה עוסק בטיהור מים וקרקע על ידי צמחים, והמיקרואורגניזמים הקשורים בהם. ה- CW עוסק בעיקר בטיהור מים, ולעיתים גם בטיפול בבוצה.

מרבדי הקנים פותחו באירופה בשנות ה- 60 של המאה שעברה, על ידי מהנדסים. הצד האקולוגי – ביולוגי נתפס כפחות חשוב, והנחת העבודה היתה שאין חשיבות לסוג הצמח הנבחר. רוב המערכות נשתלות ב- PHRAGMATIS AUSTRALIS, ומיעוטן ב- THYPHA , בעיקר משום שאלה צמחים זמינים באירופה, ועמידים לחורף האירופי.
 

המחקר של העשורים האחרונים מנסה לאפיין צמחים, מצעים וצורות זרימה, ויכולתם לטהר מזהמים שונים במים. היום ברור לחלוטין כי כל צמח מפריש חומרים שונים לריזוספירה, ויוצר סביבה המתאימה למבחר שונה של מיקרואורגניזמים. מבנה שונה של בית השורשים, ויכולת ספיחה ונידוף שונים, יוצרים "התמחות" שונה של צמחים לגבי מזהמים שונים.

יתרה מזו, דגש רב מושם היום על אפקט ה- COMETABOLISM שבו מולקולות קשות לפירוק מתחילות את התהליך בסביבת צמח אחד, וממשיכות אותו בסביבת צמח אחר. אפקט זה של שיתוף פעולה בפירוק מזהמים קשים, אינו בנמצא במרבדי הקנים.

מרכיב נוסף בעל משמעות עצומה הוא מבנה המצעים. המצעים צריכים לענות על דרישות הידראוליות התואמות לספיקת וסוג המים המטופלים, אך ההירכב הכימי והביולוגי שלהם הוא בעל השפעה עצומה על התוצאה הסופית.
 

ווטר רבייב מתבססת על הידע המצטבר של חברת האחות "עפרה צמחי מים".

בכל מערכת אקולוגית, ובמיוחד במערכת מימית, לא ניתן ולא נכון לנסות לאלץ את המציאות. מה שעובד בסביבה מסוימת, לא יעבוד באותו אופן בסביבה אחרת, ולהיפך. "עפרה" השקיעה ועדיין משקיעה משאבים עצומים כדי לאקלם, לאבחן, ולפתח את השיטות והצמחים המתאימים למים ולאקלים הישראלי. מאז הקמתה, ווטר רבייב לקחה על עצמה את המשך המחקר והפיתוח בתחום מי השתיה.

מערכת האגנים של ווטר רבייב היא מערכת ייחודית פרי פיתוח ישראלי. היא מערכת TAILOR-MADE המותאמת לסביבה ולתנאים בה היא מוקמת.
 

המחקרים של עפרה עוסקים גם בשאלות כואבות אצלנו, שלא בהכרח מעניינות את האירופים, או אחרים, ולכן לא נחקרו מעולם: מהי מידת איבוד המים של צמחים שונים ? (הקנה הוא הבזבזני ביותר מבין הצמחים שנבדקו), מהי יכולתם של צמחים וצורות זרימה שונות להוציא בורון וכלורידים? מחקר שערכה "עפרה" לגבי יכולת ההוצאה של בורון על ידי צמחים שונים מראה שהצמחים המובילים באירופה הם בין המטהרים הגרועים ביותר.

מהו הרכב המלחים המועדף על ידי צמחים שונים? האם יש מתאם בין שתלטנות ויכולת טיהור (אין כזה).