מערכת המב"ט (אגנים ירוקים) באתר שבע טחנות

בגליון יולי 2005  של "מים והשקיה" נותן יונתן רז סקירה על איכות המים הזורמים בירקון. בסקירה זו נראית בבירור הירידה באיכות המים ככל שמתקדמים במורד, כך שבאיזור 7 טחנות האיכות נמוכה ביותר.
מבין התורמים הרשמיים של קולחים לנחל, רק מט"ש רמת השרון נותן איכות שלישונית (2,500,000 מ"ק), מט"ש כפר סבא הוד השרון, מזרים 8,500,000 מ"ק  קולחים שיניוניים, ו- 1,600,000 מ"ק של דרום השרון הם קולחין ראשוניים בלבד.
הירידה באיכות במורד הנחל מצביעה על תורמים לא רשמיים רבים, לא רק נגר חקלאי ואחר, אלא גם על הזרמות פירטיות, הבאות לידי ביטוי בתנודות חדות של פרמטרים שונים בנחל.
 
בעתיד, צפוי שדרוג באיכות הקולחים המסופקים על ידי המט"שים. האם שדרוג זה יספק לנחל מים שהוא יכול לחיות איתם ומהם?
 
על שאלה זו ניסתה לענות רשות הנחל ביום עיון שאורגן על ידה. בחינה של יציבות הפרמטרים השונים במים המסופקים ע"י מט"ש הוד השרון, ונסיון לנבא איכויות עתידיות של המט"שים האחרים לאחר השידרוג, העלו שגם עם טיפול שלישוני, איכות המים אינה טובה מספיק, ובעיקר, אינה יציבה מספיק. הנחל זקוק למים טובים 365 ימים בשנה. אפילו יום אחד של חריגה חריפה, יכול להשמיד את מרקם החיים העדין.
 
אנו מתמודדים, איפה, עם שתי סוגיות שונות: טיפול נוסף ביציאה מהמט"ש, על מנת להוות buffer לתנודות וחריגות, וטיפולים לאורך האפיק, על מנת להתמודד עם זיהומים לא ממוקדים (Non-point), והזרמות זמניות מסוגים שונים.
 
שיטת האגנים הירוקים (Constructed Wetlands) נותנת תשובה יעילה, אמינה, ידידותית לסביבה, ופשוטה לתחזוקה לשתי הסוגיות.
 
 בשיטה זו המים זורמים בבתי השורשים של צמחית המים. הצמח מפריש לבית השורשים חמצן וחומרים אחרים היוצרים בית גידול מיטבי למיקרואורגניזמים, המסוגלים, תוך שיתוף פעולה ביניהם לבין הצמחים, לטהר מגוון גדול של מזהמים כגון נוטריאנטים, פתוגנים, שמנים, מתכות, דטרגנטים, ואפילו הורמונים, שלהם השפעה מכרעת על החיים בנחל (היפוך מין נצפה בדגים בשל כמויות הורמונים גבוהות בקולחים).
 
שיטת המב"ט (מערכת ביולוגית טבעית) שפותחה בארץ על ידי עפרה צמחי מים, משלבת בין מספר שיטות שונות שפותחו במקומות שונים בעולם, ומתאימה את המערכת לצרכים והאפשרויות בארץ.
 
במב"ט מגוון של שיטות זרימה, מצעים וצמחים, כך שניתן לתת תשובות למספר רב של תופעות ומזהמים, ולהגיע ביעילות לאיכות מים גבוהה. מגוון הצמחים נותן מראה מרהיב, המשתלב אינטגרלית בגדת הנחל.
בשיטה זו נבנו בארץ עד כה 25 מערכות המטפלות במגוון מזהמים, וקיים נסיון מצטבר רב חשיבות.
 
בניגוד למרבדי קנים, העושים שימוש בצמח הקנה, אין במערכת איבוד מים גדול ועימו סכנת המלחה (כמות קטנה בהרבה של אוופוטרנספירציה), ובמערכות וותיקות יש אף ירידה מרשימה בכמות המלחים.
 
באתר שבע טחנות נבנתה מערכת מב"ט של כשני דונם, על מנת להראות התכנות לטיפול במי הנחל בשיטה זו. המערכת תוכננה ונבנתה על ידי עפרה צמחי מים, ומומנה על ידי המשרד לאיכות הסביבה והקרן הקיימת לישראל, בשטח גני יהושע, ובניהול נמרץ של עו"ד עדינה חכם שכיהנה כמנכ"ל הפארק.
 
המים, בספיקה של 400 מ"ק יומי, נשאבים מהירקון למערכת הכוללת 4 בריכות טיהור, ושתי בריכות פתוחות שנבנו מאוחר יותר למטרות פוליש ונוי. בשתי בריכות אלו יש צורך להתמודד עם להקת ברווזים שעברה לבריכות מהנחל, ומקבלת בה כמויות עצומות של מזון מאזרחים אוהבים, המזהמים שם את המים באורח סדיר. הברווזים חיסלו חלק ניכר מהצמחיה שנשתלה בבריכות אלה, ועתה נעשים נסיונות למצוא את המינים הפחות אהובים עליהם, על מנת לבצע שתילה חדשה.
מבריכות אלה, זורמים המים בחזרה לנחל.
 
באופן מצער, לא נמצאו התקציבים הציבוריים על מנת לנטר את המערכת באופן סדיר, ולהפיק ממנה את המידע הדרוש לעתיד. עפרה צמחי מים לקחה על עצמה מטלה זו.
בחודשים מרץ- אפריל 2005, כאשר מלאו למערכת מספר חודשים, נלקחו דגימות מים על מנת לבחון את בצועי המערכת.
 
כבר במבט ראשון ניתן לראות את התנודות בפרמטרים הנמדדים.
יש לשער שהתנודות נובעות בחלקן מאי יציבות באיכות המים של התורמים הראשיים, אך בעיקר מהזרמות פירטיות, אחריהן קשה לעקוב.
 
 
1.3.05 כניסה
1.3.05 יציאה
14.3.05 כניסה
14.3.05 יציאה
30.3.05 כניסה
30.3.05 יציאה
30.4.05 כניסה
30.4.05 יציאה
צח"ב
85
5>
7.3
1.2
37
9.6
* 151
* 20
צח"כ
160
29
88
54
 
 
51
ND
מוצקים מרחפים
36
ND
13
5>
52
2
5
ND
אמוניה
 
 
9.1
1.4
28.2
3.8
 
 
חנקן קילדהל
17.4
5.2
10.2
3.1
 
 
 
 
קוליפורמים צואתיים
 
 
1,800
10>
2,800
30
3,600
130
שמנים ושומנים
 
 
 
 
 
 
5
ND
שמן מינרלי
8
ND
 
 
 
 
 
 
בורון
0.174
0.159
 
 
 
 
0.146
0.131
כלורידים
 
 
132
152
196
181
200
200
אלומיניום
2.51
0.065
 
 
3.54
0.065>
0.39
0.065>
מנגן
0.226
0.043
 
 
0.219
0.065
0.085
0.07
נתרן
156
152
 
 
163
162
166
166
 
* נתון זה נראה חריג, ויש להסתכל עליו בחשדנות  מסוימת
 
ערכי הצח"ב והצח"כ נעים בין 85 ל- 7.3 לצח"ב ( הנתון של 151 מג"ל צח"ב ב- 30.4 נראה חשוד, במיוחד לנוכח ערכי הצח"כ הנמוכים, וכן משום שאין כל עדות אחרת לערך כה חריג), ובין 160 ל- 51 לצח"כ.
פתוגנים, בין 1,800 ל- 3,600, וערכים גבוהים של אלומיניום (2.51 ב - 1.3.05).
שמנים מינרלים נמצאו רק בדגימה הראשונה (8 מג"ל), ובאחרונה נמצאו 5 מג"ל של שמנים ושומנים. בכל מקרה המערכת התמודדה עם זיהום זה באופן מושלם. ההיסטוריה של הנחל מלמדת שיש לצפות לערכים גבוהים בהרבה בתקופת חג החנוכה.
 
למרות גילה הצעיר של המערכת, היא מתמודדת יפה עם הערכים החריגים ומורידה את המזהמים באחוזים גבוהים.   
 
על פי הנסיון המצטבר במערכות מב"ט, בחודשים הראשונים לחיי המערכת, אין ירידה של מלחים ובורון. ירידה זו מתחילה רק עם הבשלה מלאה של המערכת, אך חשוב לראות שאין עליה בפרמטרים אלה, כפי שחששו גורמים במשרד לאיכות הסביבה.
 
בחודשים הקרובים יש להמשיך ולבחון את הבצועים לאורך העונות השונות, ועם הבשלת המערכת, ולבדוק גם פרמטרים אחרים, מורכבים יותר, אך לא פחות חיוניים לחיי הנחל. יש לקוות שימצא לכך תקצוב ציבורי.
 
במקביל, עפרה צמחי מים תכננה ובנתה פרוייקט נוסף הקשור בירקון: זהו פרוייקט מחקרי בהיקף גדול שנבנה עבור אוניברסיטת תל אביב (חוקר ראשי, ומתאם מחקר: פרופ' אביטל גזית), במימונו הנדיב של המשרד לאיכות הסביבה האיטלקי.
עקב קשיים במציאת מיקום במוצא אחד ממכוני הטיהור המזרימים קולחין לנחל, מוקמה המערכת בשפד"ן, מתוך הנחה אופטימית שמכוני הטיהור המזרימים קולחין לנחל הירקון, יגיעו בסופו של דבר לאיכות דומה. המערכת מנסה לבחון שיטות מב"ט שונות (שיטות זרימה וצמחים שונים), כאשר הבריכה האחרונה בכל טור מדמה את הנחל. בבריכה זו יבחנו לא רק הפרמטרים המקובלים, אלא יערך ניטור ביולוגי מקיף שיאבחן את הקיימות של מערכות החיים השונות כפונקציה של איכות המים והתרומה של מערכת הטיהור. במערכת זו נבחנת גם סוגיית ההורמונים והתרופות הנמצאים בקולחין ואינם מטופלים על ידי מערכות טיהור קונוונציונליות.
 
הידע המצטבר בשני פרוייקטים אלה יוכל לתת תשובות אמת לבעיית זיהום הנחלים בכלל, והירקון בפרט.
 
בינתיים יש התעניינות ציבורית עצומה במערכת. הקהל הרחב מגיע, עצמאית או בקבוצות מאורגנות, כאשר מספר רב של גורמים, ציבוריים ופרטיים מארגנים הדרכות במקום. יש לקוות שפיתוח השטח יושלם בקרוב, ויהפוך את המקום לאתר חינוכי ותיירותי ממדרגה ראשונה.